אגס עץ פרי ממשפחת הורדיים . מולדתו באיראן ובדרום קוקז . קלפתו גסה , ציפתו בשרנית , ובית הזרע שלו מכיל חמשה מדורים ובהם הזרעים . בני תקופת האבן כבר הכירו את האגס ואכלו את פריו העסיסי . עם הזמן השבחו עצי האגס על ידי ברירה ונטיעה של זנים משבחים ביותר . האגס הפך לגדול תרבות ביון כ - 1,000 שנה לפני הספירה , והרומאים הפיצו אותו בארצות אגן הים התיכון . המשורר היוני הקדום , הומרוס , מזכיר אותו . הרומאים קראו בשם אגס לקבוצת פרות - לתפוחים , לאגסים ולחבושים - שיש להם קלפה גסה וציפה בשרנית . במאה ה - ו 8 נסו מגדלי פרות , ביחוד בבלגיה ובצרפת , לשפר את איכותם של האגסים על ידי הכלאת זנים שונים זה בזה . הם גדלו את הזנים בני הכלאים מאיכות מעלה , וחלק מזנים אלה מגדלים עד היום . אגסים מתרבתים כל הארצות שאקלימן ממזג , הן מצפון לקו המשוה והן מדרום לו , מתאימות לגדול אגסים . האגס דורש הפריה זדה ( כלומר - הפריה לא מאותו זן של הפרי ) . לכן אין נוטעים מטע אגסים מזן אחד . את האגסים המתרבתים מגדלים לא מזרעי פרותיהם , מכיון שעץ הגדל מזרעים אלה בדרך כלל מניב פרי באיכות ירודה . מרבים את העצים על ידי גדול שתילים מז...  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ