אבן עזרא , משה משורר עברי ופרשן המקרא , שתי בספרד בשנים 1055 - 1135 , בתקופה המכנה " תוי הזהב", ונחשב לאחד הגדולים בחכמי ישראל בארץ זו . כתב שירי חל וקדש , שנכללו ברבם במחזורי התפלה . אבן עזרא נולד בגרנדה במשפחה עשירה . בנעוריו הוא רכש השכלה יהודית וערבית רחבה מאוד . נראה שכהן במשרה נכבדה במדינת גרנדה . בשנת 1090 כבשו המראבטון , מסלמים קנאים , את גרנדה . הקהלה היהודית חרבה וגם בני משפחתו של אבן עזרא התפזרו לכל עבר . הוא עצמו כשאר בעיר , ורק לאחר מאמצים וסבל הצליח לברח לספרד הנוצרית . מאז ועד יום מותו היו חייו רצופים אכזבות וקשיים . הוא התפרנס מתרומות של נדיבים , וכתב בשבילם שירי שבח . " שירת ישראל " אבן עזרא כתב ספר בערבית על תולדות הספרות העברית ושמו " שירת ישראל". הספר מכיל חמר חשוב מאוד להכרת תולדותיה של השירה העברית בספרד ותולדות המחבר ושירתו . הוא גם כולל משגים על השירה העברית והערבית והמשקלים שלהן , ופרושים לתנ"ך . הספר תרגם לעברית . משמחה ליגון בנעוריו חי אבן עזרא חיי תענוגות . הוא הרבה במשתאות ובשמחה , ואלה מצאו את בטוים בשיריו . בשיריו הראשונים , כשעוד ישב בשלוה בעיר מולדתו כת...
אל הספר