אבן ג'נאח , יונה מגדולי הבלשנים העברים בימי הבינים . שלט שליטה יסודית בשפה ובספרות הערבית והיה בעל סגנון ערבי קל ונאה . התפרסם גם כרופא . חי בשנים 990 - 1050 . יונה אבן ג'נאח נקרא בערבית אבו אלוליד מרואן אבן ג'נאח , וכנויו היה - רבי מריכוס . הוא נולד בקורדובה שבספרד . שקד על למוד כתבי הקדש והשכה העברית ולמד גם רפואה . בשנת 1012 נאלץ אבן ג'נאח לצאת מקורדובה יחד עם כמה מבני עירו . לאחר נדודים ממשכים הוא השתקע בסרגוסה ובה כתב את כל חבוריו . הוא רכז סביבו חוג של אנשים שעסקו במדע , וכתב בשביל תלמידיו הצעירים כמר מחבוריו . בכתביו נכרת השפעתו של הבלשן יהודה חיוג', אך הוא גם התנצח אתו . בהקדמה לספרו החטוב ביותר מותח אבן ג'נאח בקרת קשה על בורותם של מתנגדיו , ומגן על דרכו בהסתמכו על הגאונים - ראשי הישיבות בבבל לאחר תקוכת התלמוד . בחקר שרשי הלשון התבסס אבן ג'נאח על המקרא . על פרושי חז"ל ועל השואה עם הלשון הערבית . פרושיו הנועזים הקימו לו מתנגדים חריפים . אבן ג'נאח כתב גם ספר רפואה אולם עקבותיו נעלמו . חבוריו החשובים ביותר בחקר קלשון הם " ספר הרקמה " ו " ספר השרשים", שבו הביא רשימה של כל השרשים המ...  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ