אשור ממלכה גדולה וחזקה , ששכנה על גדות חלקו העליון של הנהר חדקל . אשור השתרעה באזור שהוא כיום צפון עיראק . היא התקימה במשך כ - 1500 שנים , בהפסקות , עד שנכבשה על ידי בבל ומדי בסוף המאה ה - 6 לפני הספירה . תרבותה היתה דומה ביותר לזו של בבל העתיקה , שכנתה מדרום . אשור היתה ארץ הררית . מצפון לה התנשאו הרי ארמניה התלולים , וממזרח - הרי זגרוס ופרס . הנהר חדקל והנהרות הקטנים המשתפכים לתוכו שמרו על פוריותם של העמקים , אולם שכנותיה מדרום וממערב היו פוריות יותר . אקלימה של אשור התאים אמנם לחקלאות והגשמים בה היו מרבים , אך היה קשה להשקות את הגבעות וההרים שבה . משום כך יצאו האשורים למסעות כבושים . הם לא הסתפקו בשטחים הפוריים הסמוכים לארצם . ברחבי הממלכה האשורית השתרעו שטחי מכרות ויער וסוגי אדמה רבים אחרים . כן היו בה אבני בנין בשפע , עצים לבניה ומעט מחצבים . העם והשלטון שברים של כלי חרס , כלי אבן ויסודות של בתים פשוטים מעידים , כי בני אדם ישבו באשור כבר לפני כ - 7,000 שנה . לדעת החוקרים , ישבו בני אדם בארץ אשור עוד לפני שהתישבו בבבל . היו אלי מתישבים בני עם לא ידוע , שבנו כפרים קטנים וחיו בעדות ,...  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ