ארמית שפה שמית , דומה לעברית , שהיתה נפוצה בימי קדם ברחבי המזרח הקרוב והמזרח התיכון . הכתב הארמי הוא המקור של כתב הדפוס העברי . תחלה דברו רק השבטים הארמים בשפה הארמית . למן המאה ה - 14 לפני הספירה כבשו הארמים חלקים מארם נהרים ( מסופוטמיה ) וסוריה ( ארם ) והתישבו בהם . השפה הארמית התפשטה ברחביהן של ארם נהרים , סוריה ואף לפרס הגיעה בעקר באמצעות המסחר . כתובות בארמית התגלו בשטחים המשתרעים ממצרים עד הודו וסין . בראשית האלף ה - ו לפני הספירה היתה הארמית לשפת הדבור והדיפלומטיה של המזרת הקרוב והתיכון , ולאט לאט דחקה את רגליהן של האשורית , הבבלית , הפניקית , העברית והשפות השמיות האחרות . בספר מלכים ב ( יח כו ) מספר על רבשקה , שר צבא סנחריב מלך אשור , שקרא לשרי חזקיהו המלך להכנע , והם השיבו לו : " דבר - נא אל עבדיך ארמית כי שומעים אנחנו". חלקים קטנים של התנ"ך כתובים בארמית , ופרקים שלמים אחדים בספרים עזרא ודניאל . בסוף תקופת הבית השני דברו היהודים בארץ - ישראל ובבבל ארמית . חלקים נכרים של התלמוד , הירושלמי והבבלי , כתובים בלשון זו . הדברים הגיעו לידי כך , שהיה צרך לתרגם לבני העם את ספרי הקדש " ...
אל הספר