אקדמיה ללשון העברית המוסד הממלכתי העליון בישראל , שתפקידו לכנס ולחקר את אוצרות הלשון העברית לכל תקופותיה ושכבותיה , ולכון את דרכי התפתחותה . באקדמיה חברים עשרים ושלושה חוקרים מתחומי הבלשנות , היהדות , המקרא והספרות . הם מתכנסים כעמים אחדות בשנה לדון ולפסק בעניני השפה וחדושי לשון . שמה הקודם של האקדמיה היה " ועד הלשון העברית". ועד הלשון נוסד בירושלים בשנת 1890 על ידי אליעזר בן יהודה , מחיה הלשון העברית , דוד ילין וחבריהם , כשלוחה של אגדת דוברי העברית " שפה ברורה". בשנת 1904 התארגן " ועד הלשון " מחדש כגוף בפני עצמו וחדש הרבה מנחים בעברית . בשנת 1953 העביר " ועד הלשון " את כל תפקידיו ל " אקדמיה ללשון העברית", שקבלה מעמד וסמכות רשמיים כמוסד מדעי עליון , על פי חק שהתקבל בכנסת באותה שנה . " האקדמיה ללשון העברית " ממשיכה את פעלותיו של " ועד הלשון העברית". כמוהו היא מוציאה מלונים , רבעון לחקר הלשון העברית , וקנטרסים ( חוברות ) בעניני הלשון . האקדמיה היא גם הגוף הרשמי המחדש מלים בעברית . בעקר היא נדרשת למצא או להמציא מלים עבריות חדשות למכשירים , לפעלות ולחלקים חדשים שנקבעו עקב החדושים הטכנולוגי...  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ