אפעה מגון סוג של נחשים ארסיים ממשפחת הצפעוניים , הכולל שני מינים . ארכו 60 - 80 סנטימטר , ראשו משלש ובולט ביותר בשל צוארו הדק . אישוני עיניו מאנכים וצרים , ולשונו ורדה . צבע גופו אפר בהיר . לארך גבו מצויים כתמים לבנבנים גדולים , ומשני צדי גופו כתמים שחרחרים . האפעה הוא נחש ארסי והכשתו מסכנת מאוד . הארס שלו ממוסס את גופיפי הדם האדמים ומשפיע על מרכזי העצבים . הוא נזון מחרקים , ממרבי - רגלים , מעכברים ומלטאות . כאשר הוא מפתל את גופו , משתפשפות הקשקשים שעל גופו אלה באלה ומשמיעות קול הדומה לקולות הנשיפה של נחשים אחרים . האפעה מסתתר תחת אבנים וסלעים . האפעה מצוי באזורים היבשים שמצפון לקו המשוה באפריקה , בקדמת אסיה , בפרס ובהודו . בארצנו מצוי האפעה בעמק הערבה , בנגב ובמדבר יהודה , ובבקעת הירדן ומגיע עד הגלבוע . נחשים צפעוניים  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ