אנטיוכוס הרביעי , אפיפנס מלך סלוקי שרדף את היהודים , התנכל לדתם והחריב את ירושלים . מדיניותו הכשירה את הקרקע למרד החשמונאים . נהרג במלחמה עם הפרתים . חי בשנים 215 - 163 לפני הספירה . אנטיוכוס ה - 4 , בנו הצעיר של אנטיוכוס ה - 3 , התחנך ברומא וראה את עצמו פטרון של התרבות ההלניסטית , שאותה בקש להשליט בכל ארצות שלטונו . מטרתו היתה לאחד את כל נתיני ממלכתו תחת דת אחת ותרבות אחת . בעלותו לשלטון בשנת 175 לפני הספירה ( לאחר רצח אחיו סלוקוס ה - 4 שירש את אביהם אנטיוכוס ה - 3 ) , הוא הרחיב את זכיות הערים ההלניסטיות ( הפוליס ) במזרח כדי לזכות בתמיכתן . נתיניו חלקו לו כבוד אלים וכנויו הרשמי היה " תאוס אפיפנס"( " האל המתגלה עלי אדמות") . אולם היהודים כנוהו אפימנס - המטרף . גזרות אנטיוכוס באותן שנים התנהל בירושלים מאבק בין המתיונים שתמכו באנטיוכוס ובראשם משפחת בני טוביה , ובין הכוהן הגדול חוניו ה - 3 . הסכסוך , שהיה תחלה אישי , הפך לסכסוך דתי - מדיני . תומכי חוניו צדדו במלך מצרים , מבית תלמי , ואלו בני בית טוביה ידעו כי יוכלו לזכות בתמיכתו של אנטיוכוס , מבית סלוקוס , אם יסיעו לו בכסף לממון מלחמותיו ...  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ