אמוץ הליך משפטי ההופך אדם שאינו ההורה הטבעי של ילד , להורה לכל דבר שלו . הרב המכריע של המאמצים הם ילדים . במדינות לא מעטות נתן לאמץ גם מבגרים . בישראל לא נתן לאמץ , בדרך כלל , אדם שגילו מעל 18 שנה . על פי החק בישראל אמוץ נעשה על ידי צו אמוץ שנותן בית - המשפט . החק מיעד , בראש ובראשונה , להגן על הילדים המאמצים , ולכן הוא קובע כי בית - המשפט יתן צו המתיר לאמץ ילד רק אם נוכח לדעת שהדבר הוא לטובתו של הילד המאמץ . כדי להבטיח זאת החק קובע מגבלות ותנאים שונים לגבי האמוץ , כמו למשל , שהמאמצים צריכים להיות בני דתו של המאמץ , ומבגרים ממנו לפחות בשמונה - עשרה שנה . החק גם אומר , שאם הילד המעמד לאמוץ מסגל להבין בדבר - יש לשאל לדעתו - ולא נתן לאמץ אותו בנגוד לרצונו . לפעמים המאמצים הם ילדים שהוריהם הטבעיים נפטרו , ולפעמים אלה ילדים ( ובהם תינוקות בני יומם ) שהוריהם אינם יכולים לגדלם . אבל במקרים רבים בית - המשפט מתיר לאמץ גם ילד שיש לו הורים טבעיים . לדגמה , במקרים שבהם ההורים אינם מסגלים , או אינם רוצים , למלא את חובותיהם כלפי הילדים . האמוץ יוצר בין הילד המאמץ לבין הוריו המאמצים את אותן הזכיות וה...
אל הספר