" אל מלא רחמים " תפלה לעלוי נשמתו של המת על פי מנהג עדות אשכנז . אומרים את התפלה ליד הקבר מיד לאחר הקבורה , ביום השלושים ובימי השנה לפטירה , וכן אחרי " יזכר " בשלוש רגלים וביום הכפורים . נהוג לצין בתפלה את שמם של המת או המתים שעליהם נאמרת התפלה . על פי המנהג , האבל תורם תרומה לצדקה או לבית - הכנסת , ותרומתו נזכרת בעת אמירת התפלה . במדינת ישראל תפלת " אל מלא רחמים " " אל מלא רחמים , שוכן במרומים , המצא מנוחה נכונה על כנפי השכינה - במעלות קדושים וטהורים , כזהר הרקיע מזהירים - את נשמת ( כאן מצינים את שם הנפטר ) שהלך לעולמו . בגן עדן תהא מנוחתו . לכן בעל הרחמים יסתירהו בסתר כנפיו לעולמים ויצרר בצרור החיים את נשמתו . ה'הוא נחלתו , וינוח בשלום על משכבו , ונאמר אמן". כוללים את התפלה בטקסי הקבורה הצבאיים הנערכים לחללי צה"ל . תפלת " אל מלא רחמים " מיחדת נאמרת ביום השואה לעלוי נשמותיהם ולזכרם של הנרצחים בשואה . התפלה נתחברה כנראה בימי גזרות ת"ח ות"ט . בני עדות המזרח אומרים לעלוי נשמתו של גבר את תפלת ה " השכבה", הפותחת במלים " מנוחה נכונה בישיבה עליונה". על אשה אומרים תפלה הפותחת במלים " אשת חיל ...  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ