סוללה חשמלית הסוללה החשמלית היא אחד האמצעים הנוחים ביותר ליצירת זרם חשמלי . לכל סוגי הסוללות יש אותו מבנה בסיסי : שני פסי מתכת - אלקטרודות - הנתונים בתוך תמסה המכנה אלקטרוליט . בסוללות שבהן אנו משתמשים בפנסים , במקלטי טרנזיסטור , בצעצועים ולשמושים רבים אחרים מתרחשים אותם תהליכים כימיים . תהליכים אלה מתרחשים בין התמסה לאלקטרודות . חלק מן האטומים שבתמסה משחררים אלקטרונים בקרבת אחת האלקטרודות - המכנה אנודה . האלקטרונים נצמדים לאלקטרודה זו , ואם מחברים אותה בתיל מתכת לאלקטרודה האחרת - המכנה קתודה , נעים האלקטרונים בתיל מאלקטרודה אחת לאחרת וחוזרים לתמסה . כך נוצר בתיל זרם חשמלי . תוך כדי כך חלים שנויים כימיים בתמסה ובאלקטרודות ועל כן , לאחר כמה יעות עבודה , מסתים התהליך הכימי והסוללה חדלה לפעל . פתוח הסוללה בשנת 1791 , כאשר פרופסור איטלקי לאנטומיה , לואיג'י גלוני ימו , נתח צפרדע , הפתע לראות ששרירי השוק שלה מתכוצים . התברר , שכאשר שתי מתכות שונות נוגעות במשטח לח , נוצר ביניהן מתח חשמלי . ביעת הנתוח עבר זרם חשמלי בין העצב והשריר שבשוק וגרם להתכוצות . בשנת 1800 הצליח איטלקי אחר , הפרופסור לפי...  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ