סדום ועמורה שתי זרים עתיקות , שנחרבו בימי אברהם אבינו בשל מעשיהם הרעים של תושביהן . על פי ספר בראשית היה אזור ככר הירדן , שבו שכנו הזרים סדום ועמורה , פורה ביותר : " וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה ... כגן ה'כארץ מצרים באכה צער " ( בראשית יג י ) . לאחר שאלוהים המטיר על שתי הערים " גפרית ואש " והפך אותן עד שעלה " קיטור הארץ כקיטור הכבשן " , הן היו לשוממות ולצחיחות . מקומן המדיק של סדום ועמורה אינו ידוע כיום , אולם לפי תאיר זה משערים שהיו בחלקו הדרומי של ים המלח . בפעם הראשונה נזכרות סדים ועמורה בפרשת המלחמה שעשו בעמק השדים ארבעה מלכים נגד חמשה מלכים אחרים , וביניהם ברע מלך סדים וברשע מלך עמורה . הספור המרכזי עליהן , ספור השמדתן , מובא אחר כך ( בראשית יח - יט ) כדי לתאר את צדיקותו ואמץ לבי של אברהם שהשתדל למענן , וכדי להוכיח את דרכי המשפט ועשית הצדק של האלוהים . תושבי סדום מתארים כרשעים גמורים , ואפלו עשרה צדיקים לא נמצאו בה . הם חטאו חטאים כבדים מאוד , והגדול שבהם היה שלא כבדו את מנהג הכנסת אורחים ואף פגעו והתעללו באורחיהם . הצדיק היחיד , לוט , ובני משפחתו נצלו בזכות ...  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ