נחום נביא בתקופתו של יאשיהו מלך יהודה . על שמו נקרא הספר השביעי בקבץ תרי - עשר . נחום נבא כנראה בין השנים 626 לפני הספירה - בעת מרד בבל באשור , לבין 612 לפני הספירה - מועד חרבן נינוה , בירת אשור , בידי מדי . ספר נחום פותח בכותרת : " משא נינוה , ספר חזון נחום האלקושי " . כותרת זו אינה מצינת את הזמן והמקום שבו פעל הנביא . נראה שבא ממקום ששמו אלקוש . הזמן המשער של נבואותיו נקבע על פי תכנן . בספר שלושה פרקים בלבד , המתחלקים לשני חלקים : חלק ראשון פרק 4 א - יא , החלק השני פרק ב ד עד פרק ג יט . בחלק הראשון מתאר נחום באפן ציורי ומוחשי את הופעת האל , הבא לנקם באויביו . התאור מפרט את השנויים שיחולו בסדרי הטבע עקב הופעה זו . החלק השני מכיל נבואות קצרות המתארות את מפלת נינוה , עיר הדמים , הצפויה לנקמתו של ה'אלוהי המשפט , כי : " נוקם ה'לצריו , ונוטר הוא לאויביו " ( א ב ) . תאורי הקרב בספר נחום נחשבים לאחד משיאיה של אמנות השירה המקראית : " בחוצות יתהוללו הרכב , ישתקשקון ברחובות , מראיהן כלפידים , כברקים ירוצצו " ( ב ה ) . והנביא אינו מסתיר את שמחתו נכח אסונה של אשור : " שדדה נינוה , מי ינוד לה ? " ...  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ