מרשה ישוב קדום בשפלה שחרב ושקם פעמים אחדות . מרשה מזהה היום עם תל צנדחנה - כשני קילומטרים מדרום לבית גברין . במקרא נזכרת מרשה כאחת מערי יהודה שנכללה בתחום נחלת בני כלב בן יפנה . בימי המלך רחבעם בן שלמה היא נמנתה עם ערי המבצר שהגנו על יהודה מכוון דרום - מערב . לאחר חרבן בית - המקדש הראשון עברה מרשה לקליטת אדים , ובתקופה ההלניסטית תפסה את מקומה של לכיש כבירת המחוז . בתקופה זו היא השתרעה על פני ייתר מ - 300 דונם , והיתה אחת הערים הגדולות בארץ - ישראל . רב תושביה היי אז אדומים ומקצתם צידונים ויונים . בסוף התקופה ההלניסטית נכבשה מרשה ( ואולי גם נהרסה ) על ידי החשמונאים , שהחזיקו בה עד לכבושה על ידי הרומאים בראשות המצביא פומפיוס . מרשה שקמה ובשנת 40 לפני הספירה נחרבה שוב על ידי הפרתים . בירת המחוז עברה באותה התקופה לבית גברין . ממצאים ארכאולוגיים במרשה תל מרשה נחפר לראשונה בשנת 1900 . בחפירה זו נחשפו שכבות ישוב מסוף ממלכת יהודה ( התקופה הישראלית ) ומהתקופה ההלניסטית . במקום נמצאו הרבה כלי חרס תורתו החברתית קרל מרקס היתה הבסיס הרעיוני של הקומוניזם , שנמנח עם הגורמים המרכזיים שעיצבו את פני ההי...  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ