המרד הגדול מרד יהודי שהתרחש בשנים 66 - 70 לספירה נגד הרומאים ששלטו אז בארץ - ישראל . המורדים - שכנו " קנאים " - סרבו להכיר בשלטון מלך בשר ודם על עם ישראל , ונלחמו ברומאים . ראשיתו של המרד בצפון הארץ וסופו בחרבן ירושלים ובית - המקדש השני בידי החילות הרומאיים בפקודו של טיטוס . אחרוני המורדים נהרגו במצדה בשנת 73 . לדעת חוקרים בני זמננו , פרץ המרד הגדול ברומאים בגלל סבות אחדות : הלכי רוח משיחיים שלוו בצפיה לגאלה משלטון זר , אשר רוחו בקרב חוגים רחבים בעם באותה העת ; עמותים מתמידים בין יהודים לנכרים עובדי אלילים שישבו בארץ - ישראל , ותמיכת הנציבים הרומאים בנכרים ; והמצב הכלכלי הקשה ששרר בארץ , שנוצר בין השאר גם בשל המסים הכבדים שהוטלו על העם . רוחות של מרד מראשית הכביש הרומאי בארץ - ישראל בשנת 63 לפני הספירה , שאפו היהודים לחרות מדינית . אך כאשר הפכה הארץ למושבה ( פרובינקיה ) רומית , ונציבים רומאים הצבו בה בשנת 6 לספירה ( עם סלוקו של ארכלאוס בן הורדוס מן השלטון ) , הלכה ונפגעה גם חרותם הדתית . הנציב הרומאי הראשון התישב בקיסריה וצוה על חיליו לא להתגרות בתושבים היהודים ולכבד את מנהגי הדת שלהם ...  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ