כתב עברי כתב אלפביתי המרכב מעשרים ושתים אותיות , והמשמש לכתיבת השפה העברית . בתקופת הבית השני רוח השמוש בכתב ה " יהודי " או ה " אשורי " המרבע . סגנונות כתיבה שונים התפתחו בארצות הפזורה של היהודים . ראשיתו של הכתב האלפביתי באזור ארץ - ישראל וסוריה . פתחו אותו הכנענים תושבי האזור . צורת האותיות של הכתב העתיק מצביעה פעמים רבות על המלה שנבחרה ליצג הגה מסים . לדגמה , ציור עין מיצג את ההגה ע', ציור כף יד מיצג את ההגה כ', ציור נחש מיצג את ההגה נ'. כתב זה , הנקרא פרוטו - כנעני , היה נפוץ באלף ה - 2 לפני הספירה , ונחשב לאבי הכתבים האלפביתיים . עם השנים השתנתה צורת האותיות . הן נראו קויות יותר וכתיבתן היתה פשוטה ומהירה יותר . הפניקים , יושבי צור וצידון , המשיכו להשתמש בעשרים ושנים הסימנים שיצרו הכנענים והכניסו בהם רק שנויים קלים . הפניקים אף החלו לכתב את האותיות בכוון קבוע , מימין לשמאל . הכתב העברי העתיק התפתח מן הכתב הפניקי במאה ה - 9 לפני הספירה בערך . בכתב זה השתמשו בזמן המקרא , וסימניו שונים מאלה שאנו משתמשים בהם היום . בימינו משתמשים בו השומרונים . הכתבת העתיקה ביותר הידועה לנו שנכתבה בכתב...  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ