כשרות מערכת הכללים , הקובעת על פי דיני ישראל מה מתר ומה אסור לאכל ומתי יש לאכל את המזון . כלל חשוב בכשרות הוא ההפרדה המחלטת בין מאכלי בשר וחלב . עקרונות הכשרות נקבעו בתורה . רבים מדיני הכשרות מופיעים בספר ויקרא ( פרק יא ) ובדברים ( יד א - כב ) . המשנה , התלמוד והשלחן ערוך פרטו ופרשו את דיני הכשרות לאחר מכן . כך היה , לדגמה , באסור העקרי - להפריד בין מאכלי בשר לחלב , שמקורו בפסוק " לא תבשל גדי בחלב אמו " ( שמות כג יט ועוד ) . התורה גם מגדירה את סוגי בעלי - החיים , המתרים באכילה . הקו המנחה הוא , שעליהם להיות מעלי גרה ומפריסי פרסה . כמה בעלי - חיים האסורים באכילה צינו במפרש בתורה : הגמל , השפן , הארנבת והחזיר . דגים המתרים באכילה הם " כל אשר לו סנפיר וקשקשת " . הצפורים האסורות במאכל - בעקר עופות דורסים - מפרטות בתורה . כן נאסר לאכל שרצים , נבלות ודם . קימים גם דיני כשרות , הקשורים בגורם הזמן , כגון ההמתנה בין אכילת בשר לאכילת דברי חלב . זמן ההמתנה אצל רב העדות הוא שלוש עד ארבע שעות , אך מהדרין שבמהדרין נוהגים להמתין שש שעות - הכל על פי מנהג למרות הקשיים הכרוכים בכך , יהודים רבים החיים בת...
אל הספר