כלי הקשה משפחת כלי נגינה , שצליליהם מופקים על ידי הקשה בגוף אחר המכסה ביריעת עור או פלסטיק מתוחה , צנורות , קלידים ומנענעים . לכלי ההקשה תפקידים מגונים : לשמר או להבליט את הקצב של היצירה המנגנת , להדגיש את אפיה ולהוסיף משקל יתר לכחם של התזמרת או ההרכב המוסיקלי . כלי ההקשה נחלקים לשתי משפחות עקריות : משפחת הממברנופונים ( ממברנה - קרום , פון - קול ) , ומשפחת האידיופונים . משפחת הממברנופונים כוללת את התפים , המפיקים את הצליל על ידי תנודה של יריעות עור או פלסטיק המתוחות כעין קרום מעל למכל חלול או סגור , כמו תפי מרים ותפי חבית הסגורים משני הצדדים . משפחת האידיופונים נחלקת לשתי קבוצות עקריות : כלי הקשה המפיקים צליל עצמי בלתי מגדר , כמו מצלתים , תף צבאי , משלש וכדומה , וכלי הקשה בעלי צליל עצמי מגדר , כמו קסילופון , תף הדוד ופעמונים . כלי הקשה בולטים אף הדוד . נקרא כך בשל צורתה של תבת התהודה שלו ( בלועזית - טימפני ) . בתזמרת משתתפים שנים ואף שלושה תפי דוד . אף הבס . שלא כמו תף הדוד , גבה צלילו של תף זה אינו מגדר . זהו אחד מכלי הנגינה הקדומים ביותר , שנכנס לשמוש התזמרת רק במאה ה - 16 או ה - 17 ...
אל הספר