" כל נדרי " תפלה הנאמרת בערב יום הכפורים , לפני שקיעת החמה . עקרה : בטול כל הנדרים והשבועות והתרתם . היא נקבעה בתקופת הגאונים ונאמרת , בדרך פלל , בארמית . נדרים בין אדם לחברו נתן לבטל רק תוך הסכמה הדדית . נדרים שאדם נודר כלפי עצמו וכלפי האלוהים דורשים התרה . תפלת כל נדרי הנהגה משום שרבים נטלו על עצמם התחיביות בשבועה - ולא יכלו אחר כך לעמד בהן . התפלה נערכת על - ידי שלושה אנשים : החזו ושנים מנכבדי הקהלה , הנושאים ספרי תורה . הם מהוים לצרך זה כעין בית - דין של שלושה ומכריזים תחלה שלוש פעמים : " על דעת המקום ועל דעת הקהל בישיבה של מעלה ( כלומר , של השמים ) ובישיבה של מטה אנו מתירים להתפלל עם העברינים " . מקורה של הקדמה זו בימי האנוסים בספרד , שרבים מהם נהגו להתאסף בסתר בליל יום הכפורים לשם תפלה , וסכנו בכך לא אחת את חייהם . מכיון שכל ימות השנה ראו בהם עברינים ( משום שהתנצרו ) , נהגו להתיר בדרך זו את התפלה במחצתם . אחרי כן החזן אומר את תפלת " כל נדרי " שלוש פעמים , בזו אחר זו - בכל פעם בקול חזק יותר . נגון התפלה קבוע זה מאות בשנים . בעבר היו שראו ב " כל נדרי " מעין מתן רשות ליהודים לבטל את...  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ