כ', כף האות האחת - עשרה באלף - בית העברי . ערכה המספרי - 20 . בראשי המלים או באמצען צורתה של האות - כ , והיא נקראת " כף כפופה " , ואלו בסופי מלים צורתה ך והיא נקראת " כף סופית " או " כף פשוטה " . שמה של האות וכתבת עתיקה שהתגלתה בגזר מצביעים על כך שצורתה היתה כצורת כף היד . בכתב הכנעני מן המאה ה - 12 לפני הספירה היא מופיעה בשתי צורות , האחת כסימן בעל שלוש אצבעות מפשקות , ובאחרת נוספה מעין רגל בקדקד האצבעות , ממנה התפתחה האות הרומאית א . בארמית השתנתה צורת האות לצורה המזכירה את הכ"ף הסופית , ומשם הגיעה לכתב היהודי . הכ"ף האמצעית התפתחה לאחר זמן . בימינו יש לאות כ בפי רב העדות שתי הגיות : כשהיא דגושה - כ - הגיתה כאות א הלטינית , וכשהיא רפה - כאות ח'חכית . היא אחת מאותיות בג"ד - כפ"ת , המקבלות דגש קל . בערבית היא נקראת'כאף', ומבטאת כמו הכ"ף העברית הדגושה . ארמית כתב כתב עברי נקוד ערבית , לשון וספרות  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ