הישוב הישן כנויו של הישוב היהודי , שחי בארץ - ישראל לפני בואן של העליות הציוניות הראשונות בסוף המאה ה - 19 ובתחלת המאה ה - 20 . אנשי הישוב הישן היו ברבם יהודים שומרי מצוות , שבאו לארץ לשבת בה בגלל קדשתה , למות ולהקבר בה . המרכזים העקריים של הישוב הישן היו בארבע הערים הקדושות ליהודים : ירושלים , חברון , טבריה וצפת . מקצת היהודים שישבו בהן היו אשכנזים ומקצתם ספרדים . העליות לארץ - ישראל נמשכו כל שנות הגלות , ולכן היו בין בני הישוב הישן ותיקים שאבותיהם עלו לארץ לפני דורות רבים , וחדשים שבאו זה מקרוב . בני הישוב הישן עסקו במלאכה ובמסחר , אך מקור פרנסתם העקרי היה התמיכה הכספית שקבלו בצורה מארגנת מן הגולה ושנקראה " חלקה". מכספי ה " חלקה " נהנו ביחוד בני העדה האשכנזית , שהיו מארגנים ב " כוללים". רב בני הישוב הישן היו אדוקים מאוד ורבם התנגדו לציונות , כי ראו בה כפירה באמונה הדתית שהמשיח יבוא ויגאל את עם ישראל וארצו . הם חיו תחת השלטון הטורקי , אך היו להם מוסדות הנהגה משלהם שקבעו בעניני דת וחברה . בכל זאת נסו בני הישוב הישן לצאת מתחומי הערים העתיקות ולעבר לחיי יצירה ותחיה לאמית . אחד מהם , ישרא...
אל הספר