ירבעם בן נבט מלך ישראל . מיסד ממלכת ישראל לאחר שהביא לפלוגה של הממלכה המאחדת . מלך בשנים 928 - 907 לפני הספירה בערך . ירבעם היה מצרדה אשר בנחלת שבט אפרים . נראה שמוצאו היה ממשפחה נכבדה , ולכן מנה לפקח על עבודות בנית הבצורים , שבני השבטים אפרים ומנשה חיבו לעשות למען המלך שלמה . כאשר הגביר שלמה את פעלות הבניה בממלכתו ורבים גיסו לעבודות כפיה , גברה ההתמרמרות נגדו . ירבעם נמנה עם ראשי המתמרדים נגד המלך . הוא נתמך בכך על ידי הנביא אחיה השילוני , גם הוא מבני אפרים , שהתנגד לעבודת האלילים בממלכת שלמה ונבא כי הממלכה תתפלג . בהודע הדבר לשלמה בקש להמית את ירבעם והוא נמלט ומצא מקלט אצל שישק מלך מצרים . כששלמה מת כנס רחבעם בנו את העם בשכם לטקס ההמלכה . זקני ישראל שלחו לקרא לירבעם כדי שיציג את דרישות העם להקלת על המסים . רחבעם לא שעה לעצת רגליו האחוריות של הירבוע , הארוכות מהקדמיות , מאפשרות לו לנתר מחצית מטר בקפיצה אחת . יכולת זו משתכללת מאוד בשעת סכנה .  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ