יצחק השני באבות האמה . בנם של אברהם ושרה . יצחק נולד להוריו בהיותם זקנים . הם קראו לו יצחק , משום ששנה לפני שנולד צחקה שרה לשמע הבשורה , כי בן יולד להם . פרשות חייו מספרות בספר בראשית ( יז - לה ) . בנגוד לאברהם אביו וליעקב בנו , היו חייו של יצחק שלוים ויציבים יחסית . הקו המאפין את חייו ואת דמותו הוא הפסיביות ( חסר הפעילות ) , והדברים קרו לו שלא ביזמתו . בספורים המעטים שהתורה מספרת עליו : ספור לדתו , ספור העקדה , ספור נשואיו לרבקה , ולבסוף ספור גנבת הבכורה והברכה על ידי יעקב מעשו בכורו - בכל אלה אין הוא מחליט או בוחר אלא נגרר אחר מעשיהם של אחרים . הספור המרכזי הקשור ביצחק הוא העקדה . אלוהים צוה על אברהם כי יקריב לו את בנו לעולה . גם האב וגם הבן קבלו עליהם את הדין . יצחק הניח לאביו לעקד אותו ולהניחו על המזבח . אך ברגע האחרון מנע אלוהים בעד אברהם מלעשות את המאשה שצוה עליו לעשות , ואברהם הקריב איל , שהזדמן למקום , במקום בנו . ספור זה , והספור המפלא על לדתו , אפיניים לספורים על חייהם של נבחרי האל . יצחק , רבקה ובניהם התאומים יעקב ועשו בדרכם לגרר , שם גידל יצחק צאן ודגן . על פי בקשת האל לא י...  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ