ים המלח

ים המלח הדרומית והגדולה בימות ישראל והנמוכה בימות העולם . מפלס מי ים המלח בשיאו הוא כ - 408 מטר מתחת לפני הים התיכון , והוא נמצא בירידה שתמשך כנראה עוד שנים רבות . ים המלח נקרא כך בגלל התכולה הגבוהה של מלחים במימיו . בימי קדם נקרא ים המלח גם " ים הערבה ( דברים ג יז ) , " הים הקדמוני"( יחזקאל מז יח ) , " ימה של סדום", " ים לוט", " ים צער " ועוד . היונים והרומאים קראו לו " ימת החמר " או " ימת סדום". בשמו הלועזי כיום , " ים המות", הוא נקרא מן המאה ה - 2 לספירה . שם זה נתן לו בשל הסברה שאין בו יצורים חיים , אולם בעת החדשה גלו במימיו מיני אצות וחידקים הנזונים מן החמרים האורגניים הנשטפים לתוכו . ים המלח בעת הקדומה ים המלח הוא שריד של ימה קדומה ששטחה היה גדול הרבה יותר מזה של הימה כיום . הוא כלל בתוכו חלק נכר מבקעת הירדן : מחצבה בדרום ועד ים כנרת בצפון . ימה זו המכנה " אגם הלשון " התקימה לפני כ - 60,000 עד 18,000 שנה , והמפלס המרבי שלה הגיע ל - 180 מטר . בימינו משתרע ים המלח בין הרי מואב במזרח לבין הרי מדבר יהודה במערב , ובין ערבות יריחו בצפון וערבות סדום בדרום . ים המלח וסביבתו נזכרים בספורי...  אל הספר