יובל שנה קדושה לפי הדת היהודית , המתקימת אחת לחמשים שנה , אחרי שבע שמטות שבהן אין מעבדים את האדמה . השם " יובל " מקורו כנראה בתקיעה ביובל ( שופר ) בתחלתה של שנה זו . החקים החלים עליה מפרטים בספר ויקרא כה ח - יג . על שנת היובל חלים כמה וכמה חקים ודינים , וביניהם דיני השמטה על השבתת האדמה . בעבר המארע החשוב ביותר בשנה זו היה שחרור העבדים , בני ישראל ונכרים כאחד . מצוה חשובה אחרת היתה להחזיר את כל השדות לבעליהם בשנת היובל . עובדי אדמה שנאלצו מטעמים שונים למכר את שדותיהם , קבלו אותם בחזרה ללא תמורה בשנת היובל . אדם מישראל שמכר את שדהו , ידע אפוא שהוא מוכר למעשה רק את הפרות עד שנת היובל . מטרת הדין הזה היתה למנע מצב , שבו ילקחו אדמות מחסרי אמצעים ויעברו לידי מעטים , שיהפכו לבעליהם של שטחי אדמה גדולים . עקרון זה קים בתקנות הקרן הקימת לישראל , המחכירה את האדמה ל - 49 שנים עם זכות לחדוש החכירה ל - 49 שנים נוספות . כיום אנו מצינים בשם " יובל " חמשים שנה לחיי אדם , לקיומו של מוסד או למארע היסטורי . עבדות פרוזבול שמטה
אל הספר