יהושע בן חנניה מגדולי התנאים . שמש כאב בית - הדין הגדול ביבנה . חי בשנים 40 - 125 לספירה ופעל בעשרות השנים הראשונות שלאחר חרבן בית - המקדש השני . רבי יהושע בן חנניה ורבי אליעזר בן הורקנוס היו שני תלמידיו הנבחרים של רבן יוחנן בן זכאי . בשעת המצור על ירושלים הוציאו השנים את רבם בערמה מן העיר והצילו אותו מידי הקנאים . אחרי מות רבן יוחנן בן זכאי היה רבי יהושע בן חנניה לאב בית - הדין הגדול ביבנה , ורבן גמליאל השני שמש אז כנשיא . רבי יהושע לא נפל בידיעותיו בתורה מרבן גמליאל , ובקי היה בחכמת התכונה ( חקר הכוכבים ) ובחשובי המועדים . אך כאשר גזר עליו רבן גמליאל לבוא לפניו ביום שחל בו יום הכפורים לפי חשבונו של רבי יהושע , עשה כמצותו . אחרי מות רבן גמליאל הכר רבי יהושע כמנהיגם הרוחני של יהודי ארץ - ישראל עד יום מותו . התלמוד מוסר בפרוט רב וכוחים שהתנהלו בין הקיסר הרומאי אדרינוס לבין רבי יהושע . אף - על - פי שאין ספק שרבי יהושע התקבל כמה פעמים אצל הקיסר , נראה שאת רב הוכוחים נהל עם הפילוסופים והמדינאים שבחצרו . את קשריו עם המלכים והשרים נצל כדי לבטל גזרות קשות שהוטלו על ישראל . גדלתו של רבי יהושע ...  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ