יהויכין מלך יהודה . קבל את המלוכה עם מות אביו בשנת 598 לפני הספירה , בעצומו של המצור אשר הטיל נבוכדנאצר מלך בבל על ירושלים . יהויכין מלך כשלושה חדשים בלבד והגלה לבבל . יהויכין נכנע בפני צבאו האדיר של מלך בבל . הוא בחר להסגיר את עצמו , את אמו ובני משפחתו ואת אנשי חצרו לנבוכדנאצר , כדי להציל את ירושלים מחרבן . המלך ובני לויתו , יחד עם עשרת אלפים מתושבי העיר , ביניהם " החרש והמסגר"- בעלי המלאכה עושי הנשק - הגלו לבבל . כן נפלו בשלל הבבלים אוצרות בית המלך וכלי הקדש של בית - המקדש . נבוכדנאצר המליך תחת יהויכין את מתניה בן יאשיהו , הוא צדקיהו . שלושים ושבע שנים ישב יהויכין בגלות בבל . לפי תעודות שנמצאו בבבל , שבהן מספר על מנות מזון שנתנו ליהויכין ולבניו , מתברר שהמלך ובני ביתו לא נחבשו בכלא , אלא נהנו ממעמד מיחד של מלך גולה . אחרי מות נבוכדנאצר שחרר בנו אויל מרדך את יהויכין מן המאסר הסמלי . זרבבל , נכדו של יהויכין , עמד בראש שבי ציון . גם ראשי הגולה בבבל התיחסו על זרעו של יהויכין . בבל גלות בבל זרבבל בן שאלתיאל נבוכדנאצר צדקיהו בן יאשיהו  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ