יהודי חסות כנוים של היהודים שקבלו זכיות מיחדות ו " מכתבי הגנה " משליטי הארצות שבהן חיו . בעקר רוח המשג בארצות אירופה בימי הבינים ובתחלת העת החדשה , לפני מתן שויון הזכיות לכל ( אמנסיפציה ) . היהודים נחשבו זרים , ולכן משללי מעמד , עוד באימפריה הרומית . כדי לזכות בהגנת הקיסר הם נדרשו לשלם לו מסים מיחדים . בימי הבינים , כאשר עברה סמכות ההגנה לידי שליטים מקומיים , הפכו היהודים לבני חסותם ולנתיניהם . " כתב החסות " נתן ליהודים יחידים או לקהלות שלמות תמורת מס מיחד . בכתב פרטו הזכיות שמהן יהנו , כגון החפש לעסק במסחר , החפש לנוע ממקום למקום , והחפש לקים את חקי דתם . מעמד החסות עבר בירשה מאב לבן . משנת 1750 קבע פרידריך הגדול , מלך גרמניה , מעמד נוסף ליהודים : " יהודים נסבלים". יהודים אלה לא נהנו מכל הזכיות שקבלו יהודי החסות , והיו פחות מוגנים מהם . עם ה " יהודים הנסבלים " נמנו רבנים , חזנים ושוחטים , ושאר משרתי הקהלה שמעבודתם לא הפיקו השליטים דבר . היהודים שמהם הפיקו השליטים את התועלת הרבה ביותר הקלו מדרגת " יהודי חסות " לדרגת " יהודי חצר". יהודים אלה שמשו בחצרו של השליט בתפקידי מפתח כבנקאים חשוב...
אל הספר