יהודה המקבי בנו של מתתיהו החשמונאי , שהניף את נס המרד נגד המלך הסלוקי אנטיוכוס ה - 4 אפיפנס . יהודה ירש את אביו כמנהיג המרד . בראש כחות קטנים הכה בצבא הסלוקי והביא לטהור בית - המקדש ולהשבת העבודה בו . לאחר מות מתתיהו היה יהודה למפקד המרד , תפקיד שמלא חמש שנים , עד שנפל בשנת 161 לפני הספירה . אנו יודעים על יהודה המקבי ועל מעשיו בעקר מספרי מקבים א ו - ב ( הנקראים גם חשמונאים ) ומן הספר של יוסף בן מתתיהו " קדמוניות היהודים", חלק יב . קרבות נגד המצביאים הסלוקים יהודה המשיך בשיטות הלחימה של אביו . יחד עם אחיו , בני מתתיהו , ולוחמים שהתקבצו סביבם בהרי גופנה שבצפון יהודה , נהלו מערכה צבאית לפי מסרת הלחמה הזעירה ( מלחמת גרילה ) . הם פשטו לכפרים , הרסו את הבמות שהקימו המתיונים והתסיסו את תושבי יהודה נגד השלטון הסלוקי ונגד המתיונים שישבו בירושלים . אפולוניוס , שר הצבא הסלוקי שישב בשומרון , יצא להלחם ביהודה ובלוחמיו ונפל בקרב . יהודה לקח לעצמו את חרבו של אפולוניוס " והיה נלחם בה כל הימים". בעקבות הנצחון הזה נהרו רבים למחנהו של יהודה ואלו המתיונים בירושלים מצאו עצמם במצור וצפו לעזרת הצבא הסלוקי . ...  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ