פרושים וצדוקים פרושים הוא כנוים של חכמי ישראל , ששמשו כמנהיגים הרוחניים של המוני העם מימי החשמונאים עד סוף תקופת בית שני . הפרושים יצרו את התורה שבעל - פה בדרך של פרוש חקי האבות והתאמתם לצרכי היום - יום . הצדוקים , שבאו מקרב מעמדות העשירים , התנגדו לתורה שבעל - פה . הפרושים היו קובעי ההלכה היהודית בדורם , והפרושים והתקנות שקבעו נכללים במשנה ובתלמוד . פעילותם התנהלה במסגרת בתי - דין של חכמים , המכנים במשנה " זוגות " . בתי - דין אלה שמשו כמוסדות למוד , הוראה ומשפט , ובהם נדונו ההלכות ונשמעו המחלוקות שביניהם . יש הסבורים שמקור שמם במנהגי הפרישה שלהם . הפרושים הקפידו על מצוות התורה ופרשו לא רק מנכרים , אלא גם מ " עם הארץ " , יהודים שלא הפרישו מתנות כהנה ולא הקפידו בדיני טמאה וטהרה . השפעתם על המוני העם היתה רבה , " שאפלו אומרים דבר נגד המלך ונגד הכוהן הגדול , מיד מאמינים להם " - כדברי יוסף בן מתתיהו . בנגוד לצדוקים האמינו הפרושים , כי גם התורה שבעל - פה נתנה למשה בסיני , ועל כן היא מחיבת את ישראל כמו התורה שבכתב . לכן קבלו הפרושים גם את חקיהם של תלמידי חכמים , ממשיכי המסרת שבעל - פה , אשר ...
אל הספר