פסיפס מערכת אבנים קטנות ומסתתות , לעתים צבעוניות , המשבצות פצורות שונות ברצפה , בקיר או בתקרה של בנינים לשם קשוט . פרוש המלה פסיפס ביונית - " חלוק נחל " . אמנות ההתאמה והשבוץ של חלקי אבן צבעוניים , שנועדו לעטר ידיות של כלים , רהיטים וכדומה היתה ידועה עוד בתקופה הפרה - היסטורית . ביון נמצאו רצפות פסיפס מן המאה ה - 5 לפני הספירה , שנעשו מחלוקי נחל רבגוניים . בתקופה ההלניסטית החלו להשתמש באבנים מיחדות במקום בחלוקי נחל . לצרך זה נהגו לנפץ את האבן הצבעונית לקביות קטנות , והניחו אותן על מצע אבן יציב . על המצע היתה שכבת טיט גסה ועליה שכבת מלט עדינה . על המלט צירו את דגם הצורה שרצו לעצב על הרצפה , ולפי דגם זה הניחו את האבנים הקטנות . את הרוחים שבין האבנים מלאו בחמר הנקרא מרק . פסיפסים רבים ומפארים נמצאו ברחבי האימפריות הרומית והביזנטית . ( פסיפס ברומית , מוזאיקה , פרושה - " מלאכת המוזות " . ) פסיפסי הקיר בביזנטיון הגיעו לרמה אמנותית גבוהה מאוד והיו אחד המאפינים של אמנותה . מפרסמים הפסיפסים בכנסיות רומא , רונה ומונראלה באיטליה , ובכנסית קעריה ג'אמי באיסטנבול . פסיפס בארץ - ישראל בארץ - ישראל הת...
אל הספר