עגל הזהב פסל עשוי זהב - או מצפה בזהב - בדמות עגל , ששמש בעבודת הפלחן של הנכרים כתקופת המקרא . עגל הזהב נזכר פעמים בתנ"ך . בפעם הראשונה בתקופת הנדודים של בני ישראל במדבר ( שמות לב ודברים ט ) , כאשר משה רבני התמהמה לרדת מהר סיני . בפעם השניה - כשהמלך ירבעם בן נבט הציב עגלי זהב בבית אל ובדן ( מלכים א , יב ) . מעשה העגל כאשר עלה משה להר סיני לקבל את התורה , חכה העם לרדתו . אילם משה התעכב והעם אבד את סבלנותו ואת אמונתו ובקש מאהרן , אחיו של משה : " קים עשה לנף אלוהים אשר ילכו לפנינו , כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו " ( שמות לב א ) . אהרן אסף את נזמי הזהב שהם פרקו מאזניהם ועצב מהם דמות של עגל . העם סגד לעגל ואמר : " אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים " . הטקס שלוה את מעשה העגל היה הלולה מלוה באכילה , בשתיה , במחולית ובפריצות . החוטאים נענשו בידי בני לוי , שהרגו מהם כ - 3,000 בני אדם . חטא העגל נחשב לחמור ביותר בעקר בשל המעמד שבו נעשה - מעמד הר סיני ומתן התורה . קלות הדעת , קשיות הערף וחסר האמונה העלו באלוהים את הרצון לכלות את העם . רק תחנוניו של משה , שטען " למה יאמ...
אל הספר