עבדות שעבוד של בני אדם והפיכתם רכוש של אדם אחר , מדינה , שבט , מקדש או מוסד כלשהו . העבדות היתה קימת בעולם העתיק כבר באלף ה - 4 לפני הספירה . אדם אבד את חרותו והפך לעבד כאשר נפל בשבי האויב או היה בן לעם שנכבש במלחמה , כאשר לוה כסף ולא היה יכול להחזיר את חובו , וכאשר מכר את עצמו בגלל מצוקה כלכלית . בכל אחד מהמקרים האלה היה העבד רכושו של אדוניו . בגופו הטבע סימן בעלות , והכל היו חיבים להחזיר אותו לבעליו אם נמלט . כאשר נזוק , היה אדוניו זכאי לפצוי , ולא העבד עצמו . לעתים הרשו עבדים לצבר רכוש ולהשתמש בו , אך חיבו לתת חלק ממנו לאדונם וגם להוריש לו הכל אחרי מותם . הבעלים של העבד היה רשאי לשחרר אותו על ידי אמוצו לבן . עבד שנמכר בגלל חובו , בעליו היה חיב לשחררו מקץ שלוש שנות עבדות . גם שפחה שילדה לאדונה היתה זכאית לחרות אחרי מותו . תושבי המזרח הקדום נהגו לפדות את בני עמם שנמכרו לעבדות . לעתים היה העבד פודה את עצמו על ידי כך שנתן כסף רב לאדוניו . העבדות בישראל דיני העבדות במקרא נכרים ביחס האנושי שלהם אל העבד . העברים ראו בעבד אדם , שאין לנהג בו בשרירות לב . אם אדוניו הטיל בו מום - הוא חיב לשחרר...
אל הספר