ששה כתבי מסורה מסלמים חוקרי האסלאם חושבים , שמקורן של רב המסורות שהגיעו לידינו אינו במחמד או בחבריו , וכי הן " המצאו " במאתים השנים שלאחר מות הנביא כדי לשמש הוכחה ואסמכתא להשקפות שונות הרווחות באסלאם . הספרות המתארת את הסנה של הנביא וחבריו כוללת יסודות של אגדה ושל הלכה והיא אחד המקורות החשובים למשפט המסלמי . המסורות , שהעברו תחלה בעל - פה , העלו על הכתב , ובמאה ה - 3 ר נקבעו ששה קבצי מסורה מהימנים , המשמשים עד היום את המסלמים . על שום דבקותם בסנה מכנים רב המסלמים " אהל אלסנה " ( אנשי הסנה , כלומר סנים ) . כנוי זה מבדיל אותם מן השיעים , בני הכת המסלמית האחרת , השיעה , הנחשבת לקיצונית יותר . למעשה , מקבלים גם השיעים את הסנה של הנביא , אך לעתים זו נמסרת באמצעות שושלות מוסרים משלהם , המוסיפים לה מסורות ברוח תורותיהם . האסלאם הסני שמר על המבנה והתכן שלו יותר מהאסלאם השיעי , ששב והתפלג פעמים אחדות . בכל זאת ישנן בסנה התפלגיות ואסכולות ( מד'הב בערבית ) , כגון מד'הב חנפי הנפוץ בסוריה , בעיראק ובטורקיה ואצל ערביי ישראל החיים בערים ; מד'הב שאפעי הנפוץ בקרב הערבים יושבי הכפרים בישראל , בחלקים של ...  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ