סכרת מחלה המתבטאת בעלית רכוז הסכר בדם , הופעת סכר בשתן , ובסבוכים רבים כגון פגיעה בעינים ובכלי הדם . בדרך כלל מחלת הסכרת נדירה בגיל הילדות ושכיחה בגיל הזקנה . בולט בה מאוד הגורם התורשתי . מחלת הסכרת ידועה זה אלפי שנים וכבר תארה על ידי המצרים הקדמונים . הסכרת נגרמת בעקר עקב חסר אינסולין , שהוא הורמון הנפרש מבלוטת הלבלב . האינסולין מסיע להחדיר את סכר הגלוקוז המצוי בדם אל תוך תאי הגוף , וכך נשמר רכוז הסכר בדם ברמה קבועה ( 60 עד 100 מיליגרם ל - 100 סנטימטרים קביים ) . חסר אינסולין , או המצאותו של אינסולין שאינו מסגל לפעל כראוי , גורמים לעלית רכוז הסכר בדם ולרעב בתאי הגוף . הרעב של התאים חסרי הסכר גורם להם לגיס ולפרק את השמנים , וכן להופעת אצטון , העלול לגרם " שוק " ומות . לכן , ברגע שמגלים את התופעה , יש להתחיל בטפול על ידי מתן מנות גדולות של אינסולין לחולה . אולם גם עדף של אינסולין אינו רצוי . העדף עלול לגרם לירידה קיצונית ברכוז הסכר בדם , ובמצב של רכוזים נמוכים במיחד של סכר יתכנו גם כן " שוק " , התכוציות ומות . סכרת הנובעת מחסר אינסולין ונגרמת עקב הרס תאי הלבלב המיצרים אינסולין נקראת " ס...
אל הספר