סיד

סיד חמר גלם חשוב בתעשיה ובבנין . זהו חמר פעיל מאוד ובעל כשר אכול , העלול לגרם לכויות בעור או בריריות הפה והעינים . את הסיד מפיקים על ידי חמום אבני גיר ( פחמת הסידן ) בטמפרטורה של 800 עד 1,000 מעלות צלסיוס . החמום גורם לשחרור הפחמן הדו - חמצני מהגיר , ההופך לתחמצת הסידן ( CaO ) . זוהי אבקה לבנה הידועה בשם " סיד שרוף " או " סיד חי " . כאשר מערבבים אותה במים , נוצרת מימת הסידן , המכנה " סיד כבוי " . בתהליך זה משתחרר חם רב . תמסה של " סיד כבוי " במים ידועה בשם מי סיד , ומשתמשים בה לסיוד קירות של בנינים . תערבת של סיד כבוי , חול ומים יוצרת טיח . סיד כבוי הוא גם מרכיב עקרי במלט . כאשר מלט או טיח מתיבשים , הסיד קולט פחמן דו - חמצני מן האויר והופך לאבן סיד קשה . בשתי צורותיו הסיד משמש כחמר גלם חשוב וזול בענפי תעשיה רבים . משתמשים בו גם ביצור זכוכית ובתעשיות הפלדה , האלומיניום והמגנזיום . בניה זכוכית מלט סידן  אל הספר