מחול עממי ישראלי מחול ששאב את השראתו מרקודי העדות השונות , עצב מחדש והתאם לאוירה הים תיכונית ולצרכים הישראליים . המחול העממי הישראלי החל להוצר בשנות ה - 40 , בעקר בקבוצים ובמושבים . בישראל מבחינים בין " מחול עממי"ל " מחול עדתי " . ( חלקה זו אינה קימת בארצות אחרות . ) מצד אחד , קימות מסורות של רקוד עדתי , כגון רקודיהם של יוצאי תימן , עולים מכורדיסטן , של חסידים ממזרח אירופה , ושל עדות אחרות , כגון הבדוים , הדרוזים והצ'רקסים . להקות רבות של חובבים מופיעות ברקודים אלה בצורה מבימת . מצד אחר רוח בצבור המחול העממי , המשלב בתוכו יסודות עדתיים וישראליים . יותר ממאתים אלף רוקדים מתכנסים היום בקביעות בחוגים ובהרקדות . הרקוד העממי הראשון , ההורה היא המחול העממי הישראלי הנפוץ ביותר . רוקדים אותו במעגלים בהתלהבות ובקצב מהיר . שהפך לסמל החיים החדשים בארץ - ישראל היה ההורה . הוא הובא מארצות הבלקן , בסוף המאה ה - 19 . בשנת 1923 נסה הרקדן ברוך אגדתי לשוות לה צורה עברית על ידי עצוב חדש של הצעד האפיני שלה , ואף העניק לה שם עברי " עורה גלילית " . כאשר החלו לעצב בארץ את החגים היהודיים המסרתיים כחגי טבע או ...  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ