167 קֵייט דִי-קָמִילוֹ נחוש לצוד כל פירור . בשעה שאחיו הגדולים, המבוגרים ממנו, אכלו, דספרו עמד בשקט במקומו בראש נוטה הצידה . "אתם שומעים את הצליל המתוק-המתוק הזה ? ” הוא שאל . "אני שומע פירורים של עוגה נופלים לאנשים מהפה ונוחתים על הרצפה,” אמר אחיו טוּלֶז . "זה מה שאני שומע . ” "לא . . . ” אמר דספרו . "זה משהו אחר . זה נשמע כמו . . . הממ . . . דבש . ” "אולי יש לך אוזניים גדולות,” אמר טולז, "אבל הן לא מחוברות אל המוח שלך כמו שצריך . דבש לא שומעים . דבש מריחים . כשיש דבש להריח . ועכשיו אין . ” "בני ! ” נבח אבא של דספרו . "קדימה . תוציא את הראש מהעננים ורוץ לחפש פירורים . ” פרק שלישי | היֹה היה פעם אחיו ואחיותיו של דספרו ניסו ללמד אותו כיצד עכבר צריך להתנהג . אחיו פֶרְלוֹ לקח אותו לסיור בטירה כדי להדגים בפניו את אוֹמנות הריצה הבהולה . "תתנועע מצד לצד,” הִנחה אותו פרלו, ציפורניו שורטות את רצפת הטירה המְמוֹרֶקֶת . "כל הזמן תסתכל לאחור, קודם לימין, אחר כך לשמאל . אל תעצור בשום מקרה . ” אבל דספרו לא הקשיב לפרלו . הוא עמד והביט באור שניגר פנימה מבעד לחלונות הזכוכית הצבעונית בטירה . הוא עמד על ...
אל הספר