אהוד מנור 129 אביו של אהוד מנור, שנפטר כשאהוד היה בן חמש עשרה, אהב לחבר חרוזים . הוא נהג לדבר בחרוזים אל בנו, ולהמציא משפטים מְחוֹרָזִים עם שמו . למשל, "אהוד, אהוד, לפעמים אתה חמוד", או "אהוד, אהוד, שוב הלכת לאיבוד ? " וכשקרא ספר – "אהוד, אהוד, הגיע הזמן להפוך את העמוד ! " האהבה לשפה ולחרוזים עברה גם אל אהוד מנור . כשאהוד היה בן שמונה כתבו הוא וחבריו עיתון שנמכר לילדי המושבה בנימינה, ובהמשך גם הקימו תיאטרון והעלו מחזה . בגיל 12 התחיל מנור לשלוח שירים וסיפורים לעיתוני ילדים . שנים לאחר מכן סיפר בריאיון, שבהתחלה לא רצו לפרסם את השירים והסיפורים שלו : "תמיד מצאתי את שמי ברשימה של הילדים שמודים להם על החומר ששלחו, אבל מציעים להם לנסות שוב . " וכשנשאל מה עשה, אמר שהוא פשוט התעקש . התעקש וכתב ושלח שוב, עד שפרסמו . קבלו השראה מאביו של אהוד מנור, והמציאו כמה משפטים ובהם מילים שמתחרזות עם . השם שלכם . אָבָּנִיבִּי | מילים : אהוד מנור . לחן : נורית הִירְשׁ . זמר : יזהר כהן כשאהוד מנור היה ילד, ילדים אהבו לדבר ביניהם בשפת סתרים שנקראה "שפת הבֵּי"ת" . אהוד מנור רצה לכתוב על כך שיר, והתכוון להגיש א...
אל הספר