299 מתקדמות במדדי הצמיחה הכלכלית ורמת החיים בהן עולה, מדדי האושר והרווחה בהן אינם משתנים . מצב זה נקרא "פרדוקס איסטרלין", על שם הכלכלן ריצ'רד איסטרלין, שתיאר את התופעה בשנת 1974 . פרדוקס איסטרלין מתאר את החברות המתקדמות והעשירות כאוגר הרץ על גלגל כדי לעמוד במקום : כלומר אזרחים שמצבם הכלכלי טוב משקיעים מאמץ רב בשגשוג כלכלי ובצמיחה, אולם הם אינם מפיקים ממצבם הכלכלי המשופר תועלת של ממש באיכות חייהם . מדדי האושר בארה"ב, למשל, לא השתנו בתקופות שבהן נהנתה המדינה מצמיחה כלכלית ניכרת . פס' 6 בשנים האחרונות מופנית תשומת ליבם של החוקרים לשאלה "מה עושים עם כסף פנוי כדי להעלות את מפלס האושר ? " . חוקר האושר פרופ' טל בן שחר מפנה את תשומת הלב למחקרים שלפיהם צבירת חוויות תורמת לאיכות החיים ומעלה את מפלס האושר יותר מצבירת נכסים . לדבריו, מי שצבר עושר יותר מהדרוש למילוי צרכיו הבסיסיים, ישכיל לתרגם אותו לאושר אם יעדיף חופשה משפחתית על מכונית חדשה, הופעה של אומן אהוב על רהיטים או מסע לאלסקה על שיפוץ הבית . "דרך נבונה נוספת לשימוש בכסף", אומר בן שחר, "היא להשתמש בו כדי לשכור עובדים שיבצעו בשבילנו את המטלו...
אל הספר