אֵיךְ הַתוֹשָׁבִים יְכוֹלִים לְהַשְׁפִּיעַ?

הַיְלָדִים מַצִיעִים שֵׁמוֹת, אֲבָל הַשֵׁמוֹת לֹא מוֹצְאִים חֵן בְּעֵינֵי רֹאשׁ הָעִיר, וְאָז . . . אָמְרוּ הַיְלָדִים : "אָדוֹן מַר רֹאשׁ הָעִיר, עַל כָּל שֵׁם אַתָה מִתְוַכֵּחַ וּמֵעִיר . הָרְחוֹב יֵלֵךְ לְאִבּוּד חֲלוֹמוֹ לֹא יִתְגַשֵׁם . אִם לֹא נִמְצָא שֵׁם טוֹב הוּא יִשָׁאֵר בְּלִי שֵׁם . " "הַלְלוּיָה ! " קָפַץ רֹאשׁ הָעִיר, "זֶהוּ ! זֶה הַשֵׁם ! רְחוֹב שֵׁם טוֹב ! ! מִיָד אֲנִי רוֹשֵׁם . " "לֹא-לֹא, אַל תִרְשֹׁם ! " מָחוּ הַיְלָדִים פֶּה אֶחָד, "הָרְחוֹב הוּא שֶׁל כֻּלָם נִשְׁאַל מִי נֶגֶד, מִי בְּעַד . " בִּרְחוֹב בְּלִי שֵׁם הַוִכּוּחַ נִרְגַע אַט-אַט, שְׁנַיִם הָיוּ נֶגֶד הָרֹב הָיוּ בְּעַד . וְסוֹף-סוֹף זֶה קָרָה : נִגְמְרוּ הַחִפּוּשִׁים . קָבְעוּ שָׁם שֶׁלֶט וְהוֹסִיפוּ פָּנָסִים . מִתוֹךְ רְחוֹב בְּלִי שֵׁם , שְׁלוֹמִית כֹּהֵן-אָסִיף 99 2 . בַּסִפּוּר כָּתוּב שֶׁרֹאשׁ הָעִיר מְשַׁנֶה אֶת הַהַחְלָטָה שֶׁלוֹ וּמְקַיֵם הַצְבָּעָה בְּעִקְבוֹת בַּקָשַׁת הַיְלָדִים . א . אֵיפֹה כָּתוּב שֶׁבַּהַתְחָלָה רֹאשׁ הָעִיר רָצָה לְהַחְלִיט לְבַד ? כִּתְבוּ אֶת הַמִלָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל...  אל הספר