אַבָּא וְאִמָא הֶחֱלִיטוּ לְהִתְיַעֵץ עִם הַוֵטֵרִינָר . דוֹקְטוֹר לֵבְטוֹב הִבִּיט בָּעַכְבָּר וְכָעַס : "מִי קָנָה אֶת הַמַלְכֹּדֶת הַזֹאת ? " אִמָא הֶאֱדִימָה מִבּוּשָׁה . הַוֵטֵרִינָר הִמְשִׁיךְ : "הוּא לֹא יָכוֹל לָזוּז ! אִם הוּא לֹא יַפְעִיל אֶת הַשְׁרִירִים הוּא לֹא יִשְׂרֹד ! " "אוּלַי פָּשׁוּט נַאֲכִיל אוֹתוֹ . . . " הִתְחִילָה לִיָה, וְעֵילָם הִמְשִׁיךְ - "כְּשֶׁהוּא יִגְדַל נְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ ! " הַוֵטֵרִינָר שָׁתַק, וּלְבַסוֹף אָמַר : "אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ מָה לְהַגִיד . תְנַסוּ . . . " לְמָחֳרָת, אִמָא הִדְבִּיקָה בְּתַחְתִית הַמַלְכֹּדֶת צַלַחַת קְטַנָה . עֵילָם וְלִיָה הִנִיחוּ בָּה בְּכָל בֹּקֶר גְבִינָה צְהֻבָּה וּפְקָק מָלֵא מַיִם . בַּלֵילוֹת, כְּשֶׁכֻּלָם יָשְׁנוּ, הָעַכְבָּר אָכַל וְשָׁתָה . "אַתָה כָּזֶה פִּיצִי, כְּמוֹ בֹּטֶן," לָחֲשָׁה לוֹ לִיָה יוֹם אֶחָד, וּמֵאָז זֶה הָיָה שְׁמוֹ . לִיָה חִפְּשָׂה דֶרֶךְ לְשַׁחְרֵר אֶת בֹּטֶן . לַיְלָה אֶחָד הִיא זִנְקָה מֵהַמִטָה וְצָעֲקָה : "מָצָאתִי ! מָצָאתִי ! " "אַל תַגִידִי שֶׁמָצָאת עוֹד עַכְבָּר ! " נִבְהַל אַבָּא, וְאִמ...
אל הספר