ס וֹ ף זֶ ה גַ ם הַ תְ חָ לָ ה 139 17 . הַעֲתִיקוּ אֶת הַמִשְפָּטִים לַמַחְבֶּרֶת לְפִי הַסֵדֶר בַּסִיפּוּר . לְאִיש אֶחָד נָפַל הַסַנְדָל מֵרֶגֶל יָמִין . הָרַכֶּבֶת הִמְשִיכָה לִנְסוֹעַ, וְהָאִיש נִשְאַר בְּלִי סַנְדָלִים . הָאִיש נִיסָה לִתְפּוֹס אֶת הַסַנְדָל, אֲבָל לֹא הִצְלִיחַ . 18 . בַּחֲרוּ בַּתְשוּבָה הַנְכוֹנָה : הָאִיש זָרַק אֶת הַסַנְדָל, כִּי . . . א . הָיָה לוֹ הַרְבֵּה כֶּסֶף, וְהוּא רָצָה סַנְדָלִים חֲדָשִים . ב . הוּא הָיָה אִיש טוֹב וְחָשַב עַל אֲנָשִים אֲחֵרִים . 19 . הַאִם יֵש לָכֶם מַשֶהוּ שֶאַתֶם רוֹצִים לָתֵת לְמִישֶהוּ אַחֵר כִּי אַתֶם רוֹצִים לַעֲזוֹר לוֹ אוֹ לְשַׂמֵחַ אוֹתוֹ ? "מָה אַתָה עוֹשֶׂה ? " שָאַל אוֹתוֹ נוֹסֵעַ אַחֵר, "אִיבַּדְתָ סַנְדָל אֶחָד, לָמָה זָרַקְתָ גַם אֶת הַשֵנִי ? אַתָה כָּל כָּךְ עָשִיר שֶאַתָה זוֹרֵק כָּכָה סַנְדָלִים ? " הָאִיש צָחַק : "עָשִיר ? מָה פִּתְאוֹם ! אֲבָל מָה אֲנִי אֶעֱשֶׂה בְּסַנְדָל אֶחָד ? אֲנִי לֹא אֵלֵךְ כָּכָה בָּרְחוֹב, נָכוֹן ? " "נָכוֹן . . . " "אָז אֲנִי כְּבָר לֹא צָרִיךְ אֶת הַסַנְדָל הַזֶה," הִמְשִיךְ הָאִיש, ...
אל הספר