135 שָ לֵ ם וַ חֲ לָ קָ י ו הַ זְ מַ ן שֶ לָ נ וּ מְ נַ גְ נִ י ם בְּ יַ חַ ד יֵ ש מָ ה לַ עֲ שׂ וֹ ת ! אֲ נִ י וַ אֲ חֵ רִ י ם לִפְנֵי שֶהַתַלְמִידִים הוֹצִיאוּ אֶת הַצְמָחִים מֵהָאֲדָמָה וְשָתְלוּ אוֹתָם בְּבֵית הַסֵפֶר, הֵם לָמְדוּ אֵיךְ לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה, כִּי חָשוּב לְטַפֵּל בִּצְמָחִים בִּזְהִירוּת . לִפְעָמִים גַם חֲבֵרִים שֶלָהֶם מִבֵּית הַסֵפֶר ״הַכְּפָר הַיָרוֹק״ בְּרָמַת הַשָרוֹן בָּאוּ לַעֲבוֹד אִיתָם . הַתַלְמִידִים מִקַלַנְסוּאָה וּמֵהַכְּפָר הַיָרוֹק נֶהֱנוּ לַעֲבוֹד יַחַד, כִּי הֵם גַם עָזְרוּ לַצְמָחִים ולַפְּרָחִים וְגַם לָמְדוּ לְהַכִּיר זֶה אֶת זֶה . הַתַלְמִידִים סִיפְּרוּ : "כְּשֶהָיִינוּ יַחַד דִיבַּרְנוּ עִבְרִית וְגַם קְצָת עֲרָבִית, וְלָמַדְנוּ אֶחָד מֵהַשֵנִי מִילִים חֲדָשוֹת . לְכוּלָנוּ יֵש מַשֶהוּ מְשוּתָף, כִּי כּוּלָנוּ אוֹהֲבִים אֶת הַטֶבַע, אָז הָיָה לָנוּ כֵּיף לִהְיוֹת יַחַד - לְהַכִּיר יוֹתֵר טוֹב, לְדַבֵּר, לִצְחוֹק וְגַם לַעֲשׂוֹת מַשֶהוּ טוֹב . " מְטַפֵּל / לְטַפֵּל يعالج בִּזְהִירוּת بحذر נֶהֱנוּ / לֵיהָנוֹת استمتعوا ( 20 ) ( 25 ) 136 12 . • אֵי...
אל הספר