מָ ה הַ הֶ בְ דֵ ל ? ד וֹ מִ י ם וְ גַ ם ש וֹ נִ י ם יְ לָ דִ י ם בָּ ע וֹ לָ ם הַ מַ יִ ם בָּ ע וֹ לָ ם 57 הַגֶשֶם יָרַד וְיָרַד כָּל הַלַיְלָה בְּלִי הַפְסָקָה . בַּבּוֹקֶר יָצְאוּ אַנְטוֹן וְסוּזָן לֶחָצֵר, וְשָם חִיכְּתָה לָהֶם הַפְתָעָה : עַל יַד הַבַּיִת שֶלָהֶם עָמְדָה עֲגָלָה עִם שְנֵי סוּסִים, וְעַל הָעֲגָלָה הָיוּ אַרְגָזִים גְדוֹלִים . בָּאַרְגָזִים הָיוּ הַרְבֵּה כֶּסֶף וְזָהָב, וְעַל אַרְגָז אֶחָד הָיָה פֶּתֶק : אֶנְרִי רָאָה אֶת הָעֲגָלָה וְהַסוּסִים בֶּחָצֵר שֶל אַנְטוֹן וְסוּזָן . הֵם סִיפְּרוּ לוֹ אֶת הַסִיפּוּר עַל הַמַתָנוֹת שֶל הַמֶלֶךְ . אֶנְרִי אָמַר : "הָאִיש הַמִסְכֵּן הַזֶה הָיָה הַמֶלֶךְ ? לֹא יָדַעְתִי ! לָמָה הוּא לֹא אָמַר לִי ? " אַנְטוֹן חִייֵךְ : "אוּלַי הוּא רָצָה לִרְאוֹת אֵיךְ אַתָה מִתְנַהֵג לַאֲנָשִׁים רְגִילִים . . . " אַרְגָזִים صناديق זָהָב ذهب פֶּתֶק قُصاصة ورق מִתְנַהֵג / לְהִתְנַהֵג يتصرّف "אַנְטוֹן וְסוּזָן הַיְקָרִים, אֶתְמוֹל בַּלַיְלָה בָּאתִי לַבַּיִת שֶלָכֶם . לֹא הִיכַּרְתֶם אוֹתִי, אֲבָל עֲזַרְתֶם לִי כְּמוֹ לְאָח אוֹ לְחָבֵר . אֶתְמוֹ...
אל הספר