שְׁנֵי חֲבֵרִים

יֵשׁ לִי חָבֵר אַחֵר, קוֹרְאִי ם לוֹ אֲדָר, שֶׁהוּא וַאֲנִי לֹא מַסְכִּימִים בְּשׁוּ ם דָבָר . אִם אֲנִי רוֹ צֶה שֶׁקֶט - הוּא תֶכֶף צוֹ רֵחַ . אִם אֲנִי אוֹמֵר מַשֶׁהוּ - הוּא מִיָד מִתְוַכֵּחַ . תָמִי ד הוּא א וֹהֵב דְבָרִים שֶׁאֲנִי שׂוֹ נֵא , בְּקִצוּר, לִשְׁנֵי נוּ יֵשׁ אֹפִי שׁוֹנֶה . לִפְעָמִים זֶה מַרְגִי ז לִפְעָמִים זֶה מְעַצְבֵּן, אֲבָל, בְּעֶצֶם - זֶה הַרְבֵּה י וֹתֵר מְעַנְיֵן . מִתוֹךְ הַסֵפֶר הַיַלְדָה שֶׁאֲנִי אוֹהֵב , הוצאת שבא 1988 67 1 עַל מָה הַיֶלֶד בַּשִׁיר מְסַפֵּר ? סַמְנוּ לְיַד הַתְשׁוּבָה הַנְכוֹנָה . עַל הֶחָבֵר הֲכִי ט וֹב שֶׁלוֹ . עַל חָבֵר חָדָשׁ שֶׁהִכִּי ר . עַל שְׁנֵי חֲבֵרִי ם שֶׁלוֹ . 2 מָה הַיֶלֶד בַּשִׁיר אוֹמֵר עַל אֵלִי ? מָה הוּא א וֹמֵר עַל אֲדָר ? מִתְחוּ קַו מִכָּל מִשְׁפָּט אֶל הַיֶלֶד הַמַתְאִים . הוּא תָמִי ד מִתְוַכֵּחַ אִתִי . הוּא אוֹהֵב אֶת הַמִשְׂחָקִים שֶׁאֲנִי אוֹהֵב . הוּא שׁ וֹנֶה מִמֶנִי . הוּא דוֹמֶה לִי . ה וּא תָמִי ד מַסְכִּים אִתִי . הוּ א אוֹהֵב דְבָרִים שֶׁאֲנִי שׂ וֹנֵא . 68 4 חַפְּשׂוּ חֲרוּ זִי ם בַּשִׁיר . סַמְנוּ אוֹת...  אל הספר