צָחַק סַבָּא . הוֹצִיא מִמְחָטָה מִתוֹךְ כִּיסוֹ, פָּרַשׂ אוֹתָה עַל הָאוֹתִיוֹת הַקְטַנוֹת וְהוֹשִׁיב אֶת אוּרִי עַל בִּרְכָּיו . וְכָךְ סִפֵּר סַבָּא : לִפְנֵי הַרְבֵּה הַרְבֵּה שָׁנִים . כְּשֶׁהָיִיתִי קָטָן מְאֹד, יוֹתֵר קָטָן מִמְךָ, לָקַח אוֹתִי אָבִי יוֹם אֶחָד בְּיָדִי וְהוֹבִיל אוֹתִי לַ"חֶדֶר" . זֶה הָיָה שְׁמוֹ שֶׁל בֵּית הַסֵפֶר שֶׁלָמַדְתִי בּוֹ . הָרַב פָּתַח לְפָנַי סֵפֶר, הֶרְאָה לִי בְּאֶצְבָּעוֹ אֶת הָאוֹתִיוֹת וְקָרָא בְּאָזְנַי : "תוֹרָה צִוָה לָנוּ מֹ שֶׁה" . וַאֲנִי חָזַרְתִי וְקָרָאתִי אַחֲרָיו . אַחַר כָּךְ שָׂם הָרַב דְבַשׁ עַל הָאוֹתִיוֹת וְאָמַר לִי : לַקֵק בְּנִי . וַאֲנִי לִקַקְתִי . וְהָיָה הַדְבַשׁ מָתוֹק וְעָרֵב מְאֹד בְּפִי . אָמַר לִי הָרַב : מְתֻקִים אוֹתִיוֹת הַתוֹרָה ? אָמַרְתִי : מְתֻקִים . אָמַר לִי הָרַב : כָּךְ יִהְיוּ דִבְרֵי הַתוֹרָה מְתֻקִים בְּפִיךָ כָּל יְמֵי חַיֶיךָ . זֹאת סִפֵּר סַבָּא לְאוּרִי וּלְמָחֳרָת הָיְתָה הַחֲגִיגָה . הַיְלָדִים הָיוּ לְבוּשִׁים בִּגְדֵי חַג . הַכִּתָה הָיְתָה מְקֻשֶׁטֶת בִּכְתוֹבוֹת יָפוֹת : תוֹרָה לִי - אוֹרָה ...
אל הספר