בסיפור נפגשים עקרב קטן שכוחו בפיו והוא מאיים על כל העולם ) וצב גדול ואדיש לחלוטין . רוב הסיפור הוא דו - שיח בין השניים . ההומור נובע מהניגודים שביניהם ומרוח השטות ששורה על הסיפור . אחרי הקריאה פעילות 1 מבקשת מהילדים לחשוב על הדמויות שבסיפור ( הצב והעקרב ) ועל ההתנהגויות שלהם ולהגיד להם דבר מה . רצוי שהדברים שהילדים יגידו יתקשרו לעלילת הסיפור ולמאפייני הדמויות . פעילות 2 מפנה את תשומת הלב ללשון הטקסט המשרתת את המשחקיות שבו - שימושו של הסופר במילים בעלות צליל דומה . הסיפור מזמין שיקראו אותו בתפקידים : הצב , העקרב והמספר . מומלץ שהילדים בתפקידי הצב והעקרב יסמנו את המילים שעליהם לקרוא . לשם כך כדאי ללמד אותם לזהותן בעזרת המירכאות , שמסמנות את הדיבור הישיר . כן חשוב שילדים אלה ישימו לב ל " הוראות הבימוי " של הסופר . הצב , לדוגמה , מדבר מעט מאוד , אבל כמעט תמיד כתוב בסיפור כיצד הוא מדבר . אם לא רוצים לקטוע את הדו - שיח , צריך לשחק את התפקידים לפי " הוראות בימוי " אלה , ולהשאיר למס ַפר את הקריאה של תחילת הסיפור וסופו .  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית