שירי החור שנכתבו בעשורים שסביב קום המדינה עסקו בעיקר בפן התועלתני של החור - הגשם , המים לשדות ולצמחים וערכם מנקודת מבט לאומית - חקלאית - התיישבותית . הסגנון של רבים משירים אלה היה חגיגי עד כדי דרמטיות . " ברקים ורעמים " , לעומתם , נוגע בגילויים של החור שהם חסרי חשיבות לאומית אבל משמעותיים מאוד לילדים : הקולות והצלילים שנשמעים בליל חור . בשיר שישה בתים , ארבעה מהם שווים באורכם - כל אחד בן 4 שורות . שני הבתים האחרים , א שיש בהם יחד 8 שורות , מתחלקים אחרת . 7 שורות בבית הרביעי , שורה אחת בבית החמישי . החריזה בבתים בני 4 השורות סדירה , אבל בבית בן 7 השורות היא כמעט נעלמת , והבית כולו נשמע כמונולוג טיעוני בסגנון דיבורי ולא שירי . השורה הבודדת היא הבית השמיני - סוג של " פאנץ ליין " , שורת " עוקץ " המעלה חיוך : " לעיתים רחוקות אתה פוגש רעם נחמד " . הבית הראשון והאחרון זהים , ומביעים עמדה ילדית בלתי צפויה : " ברקים ורעמים / בליל חור קר / לא נשמעים תמיד / אותו דבר " . דברים הנשמעים מפיו של דובר ילד , השוכב במיטתו בלילה , עד לשרשרת הברקים והרעמים , קובע עמדה אישית ומודה במידה של איפוק שהרעמים מפ...  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית