ארלט ספדיה גם היא מתעלמת מהתפקיד הסמלי - ייצוגי של הסופגנייה , שבישראל נחשבת למבשרת הרשמית כמעט של חג החנוכה . בשיר הקטן ספדיה רומזת בחיוך סלחני על הלקקנות של הדובר הצעיר , המעיד על תשוקתו לריבה המתוקה שבסופגנייה המסורתית . לפני הקריאה קראו בקול רק את הכותרת - " מחפש " - ושאלו : מה דעתכם על שם השיר ? האם תוכלו לשער על מי מדובר ? ומה הוא מחפש ? איפה ? מתי ? הוסיפו רמז - השיר קשור לחנוכה ומי שאומר את הדברים הוא ילד . שאלו : עכשיו תוכלו לנסות למצוא תשובות לשאלות - מה הילד מחפש , איפה ולמה ? קריאת השיר התחילו לקרוא את השיר אך עצרו במילה " את " שבשורה האחרונה . בקשו מהילדים להשלים את השורה האחרונה . שאלו את הילדים לדעתם : האם זה שיר על חנוכה ? אחרי הקריאה שאלו את הילדים אם גם הם מרגישים כמו הילד בשיר . הפנו את הילדים אל האיור : שאלו : למה המאייר בחר לצייר כך את הילד ? למה הוא רומז ? אפשר לספר בקיצור על הבלש המפורסם שרלוק הולמס שידע לפתור תעלומות מסובכות . שוחחו עם הילדים על ההומור - המאייר רצה להראות שהילד מייחס לכמות קטנה של ריבה חשיבות רבה עד כדי כך שהוא מחפש אותה כמו בלש ...
אל הספר